הלחם המלא של סטלה פארקס [שאנחנו כבר מכירים כמובן] הוא אחד מבין 2 לחמים קבועים שאני מכין ליומיום [השני הוא לחם הכוסמין].
בד”כ, אם אני מכין אותו אז זה קורה בסופ”ש, כי למרות שהוא לא מצריך הרבה עבודה, הוא כן לוקח קצת זמן. אבל הוא מה זה פשוט!
פסח אולי נגמר, אבל יש עוד סדר אחד קטן לעשות:
בראוניז, או בלונדיז?
הרבה אנשים מתבלבלים בין המושגים ומערבבים שמחה בשמחה אחרת, אבל זו, בתכל’ס, ההבחנה:
שוקולד, ביצים, סוכר, שמנת.
זה כל מה שצריך בשביל להכין עוגת שכבות שוקולד מהחלומות, כולל המלית [ויש 2 וריאציות]! והקישוטים! וכל הטררם! וזה מוכן בכלום עבודה!! והיא כ”כ פאביולס שהיא מצריכה קטגוריית ראנוואי משלה!!! אז אין מצב שזו לא העוגה שלכם לפסח.
וככה מכינים אותה:
טוב בשעה טובהההה פורים מאחורינוווווו
ואפשר סופסוף לדחוף את אוזני ההמן לבוידעם,
[למרות שאני לא מתחייב להוריד את אוזני הארנב]
ביחד עם כל האוברטיים שטחנתי החודש.
לא יודע מה איתכם, אבל “מי ורדים” לא נשמע, וגם לא נקרא, כמו הדבר הכי מעורר תיאבון בעולם.
כי אפילו עוד לפני שהתחילה כל המהפכה של חומרי הניקוי בניחוח פסיפלורה/אפרסק/עוגת שוקולד וקרמל מלוח, פרחים בכללי היו תמיד תחום ששמור קצת לסניטריה, לא?
