לאחרונה התגנבה שמועה ל..עיניי,
שחביבי הבלוג אוהבים במיוחד את השילוב האלמותי של שוקולד, עוגיות ומרנג מרשמלואי.
שוקולד זה די ברור מאליו כי הוא המרכיב העיקרי בפצפוצים.
ביסקוויטים- טוב, כולנו מכירים את הפיקסציה הפצפוצית הפתי-בר-ית;
אבל מרשמלו?? מרשמלו זה אחד האנומליות הגדולות מבחינתי.
לפני כמה זמן הגעתי הבייתה אחרי יום מתיש ומעייף,
ואמרתי לעצמי: ״נועם, לפני שאתה נופל לשנ״צ- תכין לחם כוסמין כי נגמר לך״.
טוב, אז עשיתי את זה, ותוך שעה הלחם היה בחוץ. מוש!
ואז הלכתי שמח וטוב לבב לחדר השינה כדי לקבל באהבה את השנ״צ שחיכה לי מה שהרגיש כמו שבועות.
אחרי פחות מדי דקות, אני מריח ריח מוזר.
היום לפני 10 שנים בדיוק, פרסמתי בבלוג פוסט שאני מאוד מאוד אוהב-
עכשיו, אם אתם עוקבים אדוקים של הבלוג אז אתם ודאי זוכרים שלפני כמה זמן הייתה בעיה עם אינדקס המתכונים- ובשביל לטפל בבעיה הייתי צריך לטפל ולהכנס לכל פוסט, ידנית, ולשנות משהו בתוך הפוסט עצמו, שזו עבודה סיזיפית, דקדקנית, פדנטית ומאוד מאוד מדויקת.
שזה בעצם כמו כל המתכונים פה אז אנחנו רגילים לזה. אבל!
הבעיה הייתה, שבכל פעם שהייתי צריך לשנות משהו בתוך כל פוסט, היה מין איזשהו lag time שבו אני ממתין ומחכה וכידוע, השטן אוהבת idle hands. לא שיש לה זמן כרגע כי היא בסמסטר רביעי והוא עמוס כידוע.
אמג זהו חמישי נגמר אז אוטוטו אפשר להגיד TGIF!!
כי אתם יודעים מה עוד נתן בתשרי הדקל חוץ מפרי שחום נחמד??
חגים.
ומצד אחד זה מלא מלא חופשים ומצד שני זה מלא מלא עבודה;
מצד שלישי זה שובר שגרה ומצד רביעי אני מזל שור אני צריך שגרה לתפקוד;
מצד חמישי צריך לראות מלא מלא אנשים שלא רואים מלא זמן, אבל מצד שישי יש כנראה סיבה שלא רואים אותם מלא
מלא זמן.
ונגמרו הצדדים.
אבל אתם יודעים מה לא נגמר?
לפני כמה ימים הגעתי הבייתה, בסביבות אחד וחצי,
ועשיתי את מה שאני עושה בכל פעם שאני נכנס הבייתה-
הדלקתי את המזגן.
ואז התחלתי לסדר את הקניות.
הוצאתי את כל דברי החלב- והגעתי לשמנת המתוקה- בקבוק 2 ליטר-
כשפתאום שמעתי דלת נסגרת.
יאבה.