לאחרונה התגנבה שמועה ל..עיניי,
שחביבי הבלוג אוהבים במיוחד את השילוב האלמותי של שוקולד, עוגיות ומרנג מרשמלואי.
שוקולד זה די ברור מאליו כי הוא המרכיב העיקרי בפצפוצים.
ביסקוויטים- טוב, כולנו מכירים את הפיקסציה הפצפוצית הפתי-בר-ית;
אבל מרשמלו?? מרשמלו זה אחד האנומליות הגדולות מבחינתי.
טוב אני לא יודע מה איתכם,
אבל לפני כמה שבועות,
כשבוע אחרי שחזרתי מחו״ל,
התעוררתי מחלום,
שמעתם פעם על moon-pie??
זה חלק הכרחי ב-road trips, כשעוצרים בדרך לתדלוק [תרתי-משמע]!
וזה גם מה שמקבלים אחרי הנשיקה הראשונה!
אבל אם אתם לא רורי גילמור [ולמה שתהיו אם אפשר להיות לורליי או אמילי או סוקי או אפילו קירק רק גאד לא היא], אז אתם אולי מכירים את זה בתור חטיף שכורך מלית מרשמלואית בשני ביסקוויטים עגולים ועטוף כולו ברחמים בשוקולד; אם נשמע לכם מסובך, פשוט תחשבו סנדביץ’ קרמבו.
אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי,
הגרסה המקורית של כריסטוף וקמיל
יש עוד פחות משבוע עד שג’ק וקארן יפציעו לחיינו שוב, וההתרגשות בשיאה.
לא התרגשתי כ”כ מאז.. מאז..
הפעם הראשונה שקראתי על Merveilleux [מָארְבֵיוֹ] היה בפוסט של מר לייבוביץ, שמספר על איזו חנות בפריז [שיש לה כמה סניפים] ושמה Aux Merveilleux de Fred, שמוכרת רק דבר אחד: עוגות קטנות המורכבות מבסיסי מרנג במילוי וציפוי קצפת.
הריצו קדימה כמה שנים, אני ומאיה נמצאים בפריז ביום אפרורי ו, אממ, גשמומי, ובדרך למלון מחנות התבלינים עם השם המעניין Izraël אנחנו קולטים מעבר לכביש סניף של אותו מר פרד!
