ה-Merveilleux של יאן קוברור

הפעם הראשונה שקראתי על Merveilleux [מָארְבֵיוֹ] היה בפוסט של מר לייבוביץ, שמספר על איזו חנות בפריז [שיש לה כמה סניפים] ושמה Aux Merveilleux de Fred, שמוכרת רק דבר אחד: עוגות קטנות המורכבות מבסיסי מרנג במילוי וציפוי קצפת.

הריצו קדימה כמה שנים, אני ומאיה נמצאים בפריז ביום אפרורי ו, אממ, גשמומי, ובדרך למלון מחנות התבלינים עם השם המעניין Izraël אנחנו קולטים מעבר לכביש סניף של אותו מר פרד!

האמת, אולי זה לא היה בדרך למלון. אולי זה היה בדרך לגאלרי לפאייט. או שזו הייתה תחנת אמצע? או נקודת מפגש? טוב לא משנה. בקיצור ראינו סניף של פרד.

עכשיו, אתם עלולים לחשוב כבר- מה כ"כ מעניין בעוגיית סנדוויץ' של מרנג עם קצפת? וול, התשובה לכך היא- שום דבר. זה באמת קצת משעמם. עשוי היטב, אבל משעמם, ולא יודע אם שווה את ה-schlep לשם [אם כי השלפיות די תלוי במיקום של המלון שלכם. למרות שגם אם זה היה מתחת למלון שלי לא הייתי נכנס לשם, סתם כי יש הרבה דברים יותר מעניינים בפריז].

[וב'מעניינים' אני מתכוון ל-חיך].

ואז. בטיול הבא שלי לפריז, כמה חודשים אחרי זה, הגעתי עם הדר לפטיסרי של יאן קוברור [שגם נקרא Yann Couvreur, כמה נוח], כיעד האחרון ביום האחרון של הטיול ושם טעמנו את הגירסה שלו לקינוח הזה.

ומזל שיש שם מקומות ישיבה כי אחרת הייתי נופל מהרגליים [ולא כי זה היה ביום האחרון אז סחבתי על הגב שלי את כל המשקל שפחדתי שיהיה עודף למזוודה בטיסה חזור]: עוגת מוס צרה וגבוהה, מכוסה בציפוי שוקולד עם כל מיני שבבים ופצפוצים, ובתוכה שכבות מרנג פריך וליבה נוזלית וזהובה של מחית לוז מלוחה. הו. לורד.

האמת, רק בדיעבד ידעתי שזה אינטרפרטציה שלו ל-Merveilleux, וזה אולי מה שגאוני בזה. חוץ מזה שזה מוי טעים.

כפי שכבר פירטתי בפוסט על פריז, תמיד כשאני חוזר מפריז יש כמה קינוחים שיש לי מגה-דודא להכין אותן; בין אם זה טארט הלימון של סיריל ליניאק או טארטלט השוקולד-קרמל-בוטנים של פייר הרמה. דווקא את הקינוח הזה לא בער לי להכין, אבל אחרי שענת, ביום בהיר אחד, ראתה את המתכון במגזין בפריז, ושלחה לי אותו, וראיתי שהוא כ"כ פשוט, אני אשכרה רצתי לחמם את התנור.

סתם, לא אשכרה, אני לא רץ. אבל הלכתי במהירות קצת יותר גבוהה מהרגיל.

בפטיסרי שלו, יאנוש מכין את ה-Merveilleux כמנות אישיות- ולכן ליבת הלוז הליקווידית [סורי, הייתי חייב בגלל האליטרציה] יכולה באמת להישאר נוזלית, כי זה בייסיקלי לאדם אחד. כשמכינים עוגה גדולה יותר, זה תמיד קצת בעייתי לעשות איזשהו אינסרט או שכבה שאמורה להישאר נוזלית, לפחות מהבחינה של חיתוך ופריסה. אפשר לדרדס כל מיני טריקים לייצוב התערובת, אבל זה גם חוטא מהרעיון המקורי וגם פחות טעים, אז השארתי אותה כמו שהיא, ואז יש 2 אופציות לאכול את העוגה: או לחלוק אותה כולם ביחד [משמע להתחרע עליה עם קלשונים ולפידים כפיות], או לחתוך את העוגה קפואה, לחלק לצלחות, ולתת לה להפשיר 30 דקות לפני שאוכלים [או עד שרואים שמחית הלוז כבר לא קפואה והיא נראית מבריקה ובוהקת].

אבל אני חייב לציין שיש משהו מהפנט בזה שכשחותכים את העוגה, כל מחית הלוז נשפכת כמו קולי לוז. זהוב ועשיר וסמיך ומוש.

וגם בדיוק בגלל העובדה שהמחית הזו סמיכה, אז היא יכולה לעטוף כל ביס מהעוגה בקלות, מבלי להילחם איתה שתישאר על המזלג [או על הביס], כמו שלפעמים קולי פירות עושה [אם הוא נוזלי].

ועכשיו, כל מה שנותר זה לחכות ל-25 לנובמבר.

ה-Merveilleux של יאן קוברור

שימו לב שהמתכון מניב כמות שמספיקה לעוגת מוס אחת בקוטר 12 ס"מ ובגובה של כמעט 6 ס"מ, למעט דיסקיות המרנג שמספיקות ל-2 עוגות [כאשר כל עוגה מכילה 2 דיסקיות]. בגלל העובדה שהמרנג נאפה בתנור למשך 4 שעות, העדפתי להכין את הכמות הזו כדי שיישאר לי כבר לפעם הבאה, ואני לא אצטרך שוב להפעיל את התנור ל-4 שעות. אם אתם רוצים להכין רק לעוגה אחת, אז אני ממליץ לא לחצות את הכמויות של השכבה הזו, אלא להכין חלבון מביצה אחת, כי גם ככה הכמויות קטנות; הדרך הכי טובה לעשות את זה היא לשקול את החלבון, ואז לשקול את אותו משקל של סוכר ואבקת סוכר [למשל, חלבון אחד של ביצה בגודל M שוקל בערך 33 גרם- אז לשקול בקערה אחת 33 גרם סוכר, ובקערה אחרת 33 גרם אבקת סוכר]. את הכמויות של חמאת הקקאו והשוקולד כן אפשר לחצות.

למחית הלוז המלוחה

  • 100 גרם אגוזי לוז [בערך כוס- עדיף קלופים אבל לא חובה]
  • קורט מלח

לדיסקיות המרנג

  • 50 גרם חלבונים
  • קורט מלח
  • 50 גרם סוכר לבן [1/4 כוס]
  • 50 גרם אבקת סוכר [1/2 כוס]
  • 20 גרם חמאת קקאו
  • 20 גרם שוקולד מריר

לגנאש שוקולד חלב

  • 52 גרם שמנת מתוקה [1/4 כוס פחות כפית]
  • 3 גרם גלוקוזה או סירופ תירס [בערך כפית אחת]
  • 84 גרם שוקולד חלב
  • 144 גרם שמנת מתוקה [2/3 כוס פחות כף]

לזיגוג השוקולד

  • 5 גרם ג'לטין [כפית וחצי]
  • 25 גרם מים קרים [5 כפיות]
  • 28 גרם מים [2 כפות פחות חצי כפית]
  • 55 גרם סוכר [רבע כוס + כפית אחת]
  • 55 גרם גלוקוזה או סירופ תירס [בערך 3 כפות]
  • 32 גרם חלב מרוכז ממותק [בערך 3 כפיות גדושות]
  • 55 גרם שוקולד מריר

לקישוט

  • 10 גרם פייטה [שבבי קרפ מקורמלים- אפשר להחליף בקורנפלקס מרוסק]
  • מעט אבקת זהב [ממש מעט, חודו של סכין]
  • 10 גרם שוקולד חלב, קצוץ דק
  • 10 גרם שוקולד מריר, קצוץ דק
  • קורט מלח ים אטלנטי [אני השתמשתי בפלור דה סל]
  • מעט אגוזי לוז קלויים [יתרת האגוזים שנקלו עם האגוזים למחית], קצוצים גס

להכנת מחית הלוז המלוחה:

רפדו מגש אפייה בנייר אפייה וחממו את התנור ל-170 מעלות. פזרו את האגוזים בשכבה אחת על המגש ואפו בתנור למשך 15 דקות בערך, או עד שהם זהובים, ריחניים וקלויים. הורידו את הטמפ' ל-70 מעלות [בשביל המרנג].

אם האגוזים לא היו קלופים, אז הקליפה שלהם עכשיו תיפרד בקלות מהם- אז קחו מגבת [או מגבת נייר אם אתם לא רוצים ללכלך את המגבת], ובעוד האגוזים חמים, שפשפו אותם בתוך המגבת עד שהקליפה יורדת מהם. הניחו לאגוזים הקלופים להתקרר לגמרי ומדדו 80 גרם- בערך 3/4 כוס, והעבירו לתוך מעבד מזון קטן [יתרת האגוזים הקלויים ישמשו אותנו לקישוט]. טחנו את האגוזים עד לקבלת מחית זהובה ודלילה- בהתחלה האגוזים יראו קצוצים, ואז טחונים, ואז פירוריים גושיים כאלה [השמן מתחיל לצאת מהם והם נדבקים אחד לשני- זה בסדר], ואז גוש עיסתי גדול, ואז מחית גרגרית סמיכה ובסוף מחית דלילה וחלקה. מדי פעם גרדו את דפנות הקערה ומתחת ללהב[ים] כדי שכל התערובת תהיה אחידה. כשהתערובת חלקה ודלילה- הוסיפו את המלח וטחנו שוב כדי לערבב אותו פנימה [הוסיפו קצת, ותטעמו, ואם צריך עוד- תוסיפו].

אטמו צד אחד של רינג בקוטר 10 ס"מ עם ניילון נצמד, והניחו אותו, כשהצד האטום פונה מטה, על מגש אפייה או צלחת קטנה ושטוחה, שמרופד/ת בנייר אפייה. העבירו את המחית המלוחה לרינג והכניסו למקפיא עד שהמחית קפואה לחלוטין, בערך 3 שעות. כזכור, הורדנו את הטמפ' של התנור בשביל המרנג- אז נכין אותו כעת.

להכנת דיסקיות המרנג:

רפדו מגש אפייה בנייר אפייה וסמנו עליו 4 עיגולים [או 2 אם אתם עושים חצי מתכון] בקוטר 10 ס"מ. הפכו את הנייר כך שהצד עם הסימונים יגע במגש. הניחו בצד. התנור בינתיים אמור להיות מכוון ל-70 מעלות.

בקערה בינונית, עם מיקסר ידני או מטרפה וקצת מרץ, הקציפו את החלבונים עם המלח עד שמתקבל קצף לבנבן. הוסיפו בהדרגה את הסוכר והמשיכו להקציף עד שמתקבל קצף לבן, בוהק, ויציב, אבל לא יבש. נפו מעליו את אבקת הסוכר וקפלו אותה פנימה. כשהתערובת אחידה- העבירו לשק זילוף עם צנטר חלק [לא כ"כ משנה הגודל, אבל אני השתמשתי בקוטר 1 ס"מ] וזלפו את המרנג, בספירלות צפופות, בתוך הסימונים. יש מצב שיישאר לכם קצת מרנג- אני זילפתי שפיצים ואפיתי אותם בתור נשיקות.

הכניסו את המגש לתנור ואפו בתנור למשך 4 שעות. בזמן הזה דיסקיות המרנג תתייבשנה ואולי תקבלנה צבע שנהבי הורס, אבל הן לא אמורות לקבל יותר מדי צבע. הוציאו מהתנור והניחו את המגש על רשת לצינון [אנחנו לא נצטרך את התנור יותר- אז אפשר לכבות אותו]. בינתיים, הניחו את חמאת הקקאו בקערה קטנה חסינת חום, וחממו במיקרוגל למשך 30 שניות, או עד שהתערובת כמעט נמסה לגמרי. הוסיפו את השוקולד המריר וערבבו עד שהוא נמס לגמרי והתערובת אחידה וחלקה. אם צריך- חממו עוד כמה שניות ספורות במיקרוגל. הניחו לתערובת להתקרר מעט, ולהסמיך טיפה, והברישו שתיים מדיסקיות המרנג [את השתיים האחרות אפשר לעטוף בניילון נצמד ולשמור במקפיא, או לנשנש] בצורה אחידה, מכל הצדדים; הכי נוח זה להחזיק דיסקית ביד אחת, להבריש את התחתית שלה, ואת הצדדים, ואז להניח על המגש המרופד בנייר האפייה, ולהבריש את החלק העליון וכל מקום אחר בצדדים שחסר. תישאר לכם תערובת וזה בסדר- אנחנו נשתמש בה בסוף ההרכבה, ובינתיים השאירו אותה במקרר [אם לא נשאר זה גם בסדר- פשוט המיסו עוד קצת שוקולד כשנגיע לחלק הזה]. הכניסו את הדיסקיות המצופות שוקולד למקפיא עד שנצטרך אותן, בשלב של הרכבת העוגה.

להכנת הגנאש:

בסיר קטן [או במיקרוגל, בכלי מתאים], חממו את ה-54 גרם שמנת [1/4 כוס פחות כפית] והגלוקוזה. בינתיים קצצו את השוקולד לחתיכות קטנטנות [אין הרבה נוזלים ביחס לשוקולד, אז עדיף שהשוקולד יהיה כמה שיותר קטן כדי שיימס בקלות], והניחו בקערה קטנה-בינונית. כשהשמנת והגלוקוזה על סף רתיחה ומופיעות בועות בצדדי הסיר- הורידו מהאש ושפכו על השוקולד. המתינו 30 שניות, וטרפו עם מטרפה עד שהתערובת חלקה ואחידה. תוך כדי טריפה או ערבוב, הוסיפו את ה-144 גרם שמנת [2/3 כוס פחות כף] והמשיכו לערבב עד שהתערובת אחידה. גרדו את תחתית ודפנות הקערה כדי לוודא שלא מתחבא שם שוקולד, ותנו עוד ערבוב קטן כדי לוודא שהכל אחיד. כסו את הגנאש בניילון נצמד- ממש הצמידו את הניילון כך שייגע בגנאש- והעבירו את הקערה למקרר למשך 3 שעות לפחות, או עד שהגנאש ממש קר.

להרכבת העוגה:

הניחו רינג בקוטר 12 ס"מ וגובה 5 ס"מ לפחות, על מגש אפייה או צלחת ישרה שמרופד/ת בנייר אפייה [אם בא לכם, רפדו את הרינג בשקף. אני כמעט תמיד לא שם]. הניחו בצד. הוציאו את דיסקיות המרנג מהמקפיא, ושחררו את מחית הלוז המלוחה מהרינג שלה [והחזירו למקפיא]. עכשיו אנחנו הולכים להרכיב את העוגה הפוך, כלומר אחרי שנסיים להרכיב את העוגה ונקפיא אותה- נהפוך אותה, כך שהחלק שכרגע תחתון- בסוף יהיה עליון.

העבירו את הגנאש הקר אל קערת מיקסר, או קערה בינונית אחרת אם אתם משתמשים במיקסר ידני, והקציפו אותו במהירות גבוהה עד שהוא יציב. הניחו בצד [נניח בקערה שבה הוא היה במקרר, או בקערה קטנה אחרת] 65 גרם מהגנאש, והעבירו את היתרה אל תוך הרינג. שטחו עם כפית או פלטה מדורגת קטנה לשכבה אחידה. הכניסו דיסקית מרנג אחת, כשהצד השטוח פונה כלפי מעלה, במרכז הגנאש, ולחצו מעט כדי להכניס את דיסקית המרנג פנימה. הוסיפו חצי מהגנאש שהשארנו בצד [30 גרם], וישרו עם כפית או פלטה מדורגת קטנה לשכבה אחידה. הכניסו את מחית הלוז המלוחה ולחצו מעט כדי להכניס אותה פנימה. שטחו מעל את יתרת הגנאש והכניסו את דיסקית המרנג השניה אל מרכז הגנאש, כשהצד השטוח פונה כלפי מעלה. לחצו מעט כדי להכניס את המרנג פנימה וליצור שכבה ישרה ואחידה. העבירו את העוגה, עם המגש או הצלחת שהיא נמצאת עליהם, אל המקפיא למשך 4 שעות, כדי להקפיא את כולה לחלוטין. אני בד"כ משאיר את העוגה במקפיא למשך לילה שלם.

לפני שאנחנו מצפים את העוגה, יש שכבה נוספת שצריך לשטח עליה- שכבת שוקולד דקה וקראנצ'ית. אני אוהב לעשות את השכבה הזו ממש לפני הציפוי, אבל היא לוקחת 3 דקות, אז אפשר להכין אותה מתי שבאות לכם 3 דקות פנויות, אחרי שהעוגה קפאה לחלוטין. אז אחרי שהעוגה קפואה, הוציאו אותה מהמקפיא, עדיין על המגש ובתוך הרינג, וחממו את יתרת השוקולד+חמאת קקאו שנשאר לכם מדיסקיות המרנג בקערה קטנה חסינת חום, עד שהתערובת נמסה ואחידה. מכיוון שזו כמות כה קטנה, אני אוהב לעשות את זה במיקרוגל, בפולסים קצרים, עם ערבוב בין כל פולס. אם לא נשארה לכם תערובת, פשוט המיסו בערך 15 גרם שוקולד במיקרוגל עד שהוא נמס, וערבבו פנימה טיפטיפה של שמן כדי לדלל את השוקולד קצת. שפכו את תערובת השוקולד על העוגה הקפואה, ויישרו בזריזות לשכבה אחידה- זה יתקשה מהר כי העוגה קפואה וזה מקרר את השוקולד בטיל. החזירו את העוגה למקפיא בזמן שמכינים את הזיגוג והקישוטים.

להכנת הזיגוג:

ערבבו את הג'לטין עם המים הקרים בקערה קטנטנה חסינת-חום, והכניסו למקרר.

בסיר קטן, חממו את המים עם הסוכר והגלוקוזה. כשהתערובת רותחת, כבו את האש וערבבו פנימה את החלב המרוכז. הוסיפו פנימה את השוקולד, המתינו 30 שניות, וערבבו היטב עד שהתערובת חלקה ואחידה. חממו את הג'לטין במיקרוגל למשך 8 שניות בערך, או עד שהג'לטין נמס והתקבל נוזל שקוף לגמרי. הוסיפו את הג'לטין לתערובת וערבבו היטב. העבירו דרך מסננת אל כלי שנוח לכם למזוג ממנו [נניח, קלחת קטנטנה או מד ליטר] והניחו לתערובת להתקרר, בחוץ, עד שהיא מגיעה ל-40 מעלות. בינתיים אתם יכולים להכין את הקישוטים. [אפשר גם להכין את הזיגוג כמה ימים לפני, ואז לחמם אותו בבן מארי ל-40 מעלות].

להכנת הקישוטים:

בקערה קטנה, הניחו את הפייטה עם אבקת הזהב. כסו בניילון נצמד ונערו היטב כדי לצפות את הפייטה באבקת הזהב. הוסיפו פנימה את השוקולדים [חלב ומריר], והמלח וערבבו. אגוזי הלוז לא מתערבבים עם שאר המוצרים, אז הניחו אותם בנפרד.

לציפוי וקישוט העוגה:

הוציאו את העוגה מהמקפיא ושחררו את הרינג- שימו לב שיש להפוך את העוגה כך ששכבת השוקולד הדקה צריכה להיות למטה עכשיו. אני אוהב לשים את העוגה על צנצנת צרה [שקוטרה קטן יותר מהרינג עצמו] אבל גבוהה, ואז לחמם את הרינג מעט עם ברנר. הרינג אמור ליפול ולהשאיר את העוגה על הצנצנת. אם הציפוי עדיין לא ב-40 מעלות- החזירו את העוגה למקפיא. כשהציפוי ב-40 מעלות, הניחו את העוגה על רשת [כשממתחת מגש או תבנית שתכיל את הציפוי העודף], או על רינג שקוטרו קטן יותר משל העוגה [כשממתחת צלחת או משהו שיכיל את הציפוי העודף]. שפכו את הזיגוג על העוגה, ושטחו את פניה עם פלטה. הניחו לעודפים לנזול, וכשזה כבר מפסיק לנזול- העבירו אל צלחת ההגשה.

קשטו את העוגה ע"י פיזור התערובת עם הפייטה מלמעלה ובצדדים [לא חובה להשתמש בהכל- אני לא השתמשתי בהכל], והדביקו את אגוזי הלוז איפה שחפצה ליבכם. החזירו את העוגה למקפיא לייצוב זריז, והעבירו למקרר 3 שעות לפחות לפני ההגשה [אלא אם כן אתם רוצים לחתוך פרוסות קפואות- ואז השאירו את העוגה במקפיא, חתכו פרוסות עם סכין חמה (אני אוהב לטבול במים רותחים ולנגב היטב), והחזירו למקפיא עד 30 דקות לפני ההגשה, ואז אני נותן לעוגה להפשיר בטמפ' החדר].

28 תגובות בנושא “ה-Merveilleux של יאן קוברור

  1. ענבל

    וואו! טעמתי אותה אצל יאן והיא מעולה! ממש בא לי להכין בעצמי, תודה על המתכון!
    אם יש לי תבנית של 24 ס"מ (במקום 12 ס"מ) ותבנית של 20 ס"מ (במקום ה10 ס"מ) אתה יודע להגיד לי בכמה עליי להגדיל את הכמויות?

    תודה רבה!
    ענבל

    1. נועם מאת

      היי ענבל!
      הנפח של תבנית בקוטר 24 לעומת 12, והנפח של תבנית בקוטר 20 לעומת 10 הוא פי 4- זה אולי נשמע הרבה אבל הכמויות במתכון בפוסט קטנות, אז זה ממש סביר.
      כמו כן, שימי לב שבחלק של המרנג, הכמות במתכון מספיקה ל-2 עוגות, אז לעוגה אחת אני חושב שיספיק לך רק להכפיל את המרכיבים [כלומר ב-2, ולא ב-4], ואז את משתמשת ב-100 גרם של חלבון [שזה 3 חלבונים מביצה בינונית, כי כל אחד 33 גרם], 100 גרם סוכר רגיל [חצי כוס] ו-100 גרם אבקת סוכר. אם את חוששת שלא יספיק לך- אין בעיה להכין פי 4 כמו שאר המתכון, ואז משאר המרנג להכין נשיקות.
      כמו כן, מכיוון שהדיסקיות גדולות יותר, זמן האפייה יתארך יותר- אבל למען האמת אני חושב שהייתי פשוט מעלה קצת את הטמפ'- נניח ל-90 מעלות, ובודק אחרי 4 שעות [כי זה גם ככה הרבה זמן]. הדיסקיות צריכות להיות יבשות אבל לא לקבל יותר מדי צבע [אפשר לראות בתמונות בפוסט].
      בהצלחה! אנא עדכני איך יצא!

      1. ענבל

        תודה רבה!
        מקווה שעוד הסופ"ש אכין ואעדכן 🙂
        אתה חושב שמהזיגוג והקישוטים גם כדאי להכין פי ארבע?

        ענבל

        1. נועם מאת

          אוי שאלה מצויינת!
          את הזיגוג כן- אם את קצת מיומנת בזה, אז אפשר גם להכין פי 3 מתכון ואני מאמין שזה יספיק. את הקישוטים- יש מצב שאפילו הכמות המקורית תספיק לך לקישוט! בגדול את יודעת, זה עניין של טעם, אבל העוגה יפה גם בלעדיהם, וגם אצל יאן אין הרבה קישוטים כמו פה. אם את חוששת אז אפשר להכין פי 2, אבל לא הייתי מכין יותר מזה.

  2. משה

    היי נועם, שכבת הלוז כבר 4 שעות במקפיא והיא לא עושה קולות של התקשות :/ במתכון כתבת 3 שעות, זה צריך להיות קשיח ממש?

    1. נועם מאת

      היי משה,
      כן! השכבה אמורה להתקשות במקפיא לגמרי- אבל זה תלוי במקפיא ובגודל ובעוצמה ובעומס שלו; בכל מקרה מה שחשוב לצורך בניית העוגה זה שהשכבה תתמצק מספיק בשביל לשנע אותה אח"כ, בזמן ההרכבה; אז גם אם זה לא התקשה כמו אבן אבל זה נהפך למסה מקשה אחת- זה עדיין בסדר.

    1. נועם מאת

      היי מינה!
      אני הייתי משתמש באותו יחס- זה טעים גם כגנאש שוקולד מריר. אם את רוצה שזה יהיה קצת פחות מריר [ויותר 'חלב'], אז אפשר אולי להוריד 25% מהכמות של השוקולד המריר, ולהוסיף אותה כמות שמנת.
      בהצלחה! תדווחי איך יצא!

    1. נועם מאת

      היי איה!
      המקסימום שאני שמרתי את העוגה הזו במקפיא, בקופסה אטומה (אפילו פרוסות ממנה, עטופות בניילון נצמד) היה כמעט חודש- 3 וחצי שבועות) והיא נשמרה יופי!

        1. נועם מאת

          הממ. לי אישית זה לא קרה אף פעם, אבל קראתי פעם שכמה פקטורים יכולים לשחק פה:
          ביצה לא טרייה, אפייה לא נכונה [פחות מדי או יותר מדי], תגובה כימית בין מרכיבים נוספים [השתמשת באבקת סוכר אחרת? הוספת חומץ או מיץ לימון או קרם טרטר?].
          משהו מהם יכול להיות?

    1. נועם מאת

      הממ. אם זה בקטעים מסויימים אז יש מצב שהערבוב של המרנג עם אבקת הסוכר לא היה טוב [אני מניח שעם הסוכר כן היה טוב].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *