
כמה אירוני שאני כותב את הפוסט הזה כמה שעות אחרי טיפול שורש?

לא אירוני בכלללללל.

כמעט קראו לזה רוני מרוב שזה אי-רוני.

אבל אל תדאגו, צד אחד של הפה עדיין מתפקד. בינתיים.

כמה אירוני שאני כותב את הפוסט הזה כמה שעות אחרי טיפול שורש?

לא אירוני בכלללללל.

כמעט קראו לזה רוני מרוב שזה אי-רוני.

אבל אל תדאגו, צד אחד של הפה עדיין מתפקד. בינתיים.

אוקיי פיפס,

החורף הגיע, מאריה הוציאה אלבום חדש, העקרות בית בניו ג’רזי התחילו עונה חדשה, ויש לנו כמה ימים בודדים של חסד לפני שנתחיל לראות סופגניות, לביבות ומרעין בישין אחרין בכל פתח ונקב, אז זה זמן מושלם לקינוח שזממתי עליו כבר הרבה זמן: טארט השוקולד של פרנק האסנוט!

מה יש בו? תחתית עוגיות פריכה, ביסקווי שוקולד אוורירי ולח, קראנץ’ נוגט-אגוזי לוז ושוקולד, שכבת פרלינה-קקאו, קרם שוקולד, זיגוג שוקולד, ועוד קצת עוגיות שוקולד, לקישוט.

למזלנו, העוגיות שלקישוט הן למעשה מה שנשאר מהבצק שהכנו לתחתית, אז שום דבר לא מתבזבז!


לפני כמה שבועות, קמתי איזה יום אחד עם גב כואב, שזה ממש ממש לא נדיר אצל קונדיטורים, אבל זה לא איזור מועד לפורענות אצלי, אז זה היה קצת חשוד.

אבל נו מילא, מי מתייחס לזה בכלל כשקמים לפנות [!] בוקר. רוב האנרגיה מושקעת בלהוריד את הרגליים לרצפה ולהיגרר בצעדים הראשונים אל עבר הקומקום. אז התעלמתי מהכאב והנחתי שזה יעבור במהלך היום, או בלילה, בשינה.

למחרת קמתי, עם אותו כאב.

אוקיי הזמן קצר והמלאכה מרובה והגב תפוס כבר 4 ימים, אז הפעם בגזרת המתכונים מ-5 מרכיבים: עוגת פאדג’ שוקולד הורסת מהממת מאלחשת שוברת עוקצת נושכת וכו’.

אז מה צריך? חמאה, סוכר, ביצים, קמח ומן הסתם, שוקולד.


נכון סיפרתי לכם בעבר שכל פעם שאני חוזר מפריז, אני מרגיש דחף פתאומי עז לשחזר בבית איזשהו קינוח שאכלתי שם? אז הפעם זו עוגה די חדשה של פיירוש כפרוני, בשם Ultime.

[למען האמת כבר ניסיתי לשחזר אותה עוד לפני שטסתי לפריז, אבל זה היה דיזסטר].

בכל אופן, לפני כמה זמן ראיתי איזה סרטון ביוטיוב שבו שואלים את גבירתנו ומורתנו נייג’לה: שוקולד או וניל? וחוץ מזה שהיא ענתה את התשובה האולטימטיבית [“I really don’t want to reject vanilla.. But I can’t let you take away chocolate”, שזה משפט שגובל במטאפילוסופיה מבחינתי], היא אמרה שבעצם, שוקולד ווניל הולכים ממש טוב ביחד.

וזה מה שפיירוש רצה לעשות-
