אוקיי, אוקיי, אפשר להירגע!
רקדניות קטנות חזרה לעוד עונה ואבי-לי לוחמנית מתמיד. ורזה מתמיד, אז אולי היא גם רעבה מתמיד, מה שיסביר למה היא לוחמנית מתמיד. בכל אופן, הדרמה ממשיכה והאימהות פשוט לא מפסיקות לספק טראש מרהיב, בייחוד כשבאות בנות חדשות לסטודיו ובריתות חדשות נכרתות. אין, אין על הסדרה הזו.
אם יש משהו שמבעית אותי בפסח, חוץ מהחרוסת שבד”כ מכילה גם תמרים [יאבה], גם אגוזי מלך [אבוי] וגם יין אדום […], זה עוגיות לפסח.
עוגיות קוקוס? עוגיות בוטנים? בעע. וואי, זה מצחיק כמה עוגיות בוטנים ממש לא דומות לעוגיות חמאת בוטנים, שהן הנס הכי גדול בערך שידע עם ישראל מאז ש-breathe של קיילי הגיע למקום הראשון בארץ [ובצדק].
טוב האמת היא, שכששאלתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג איזה מתכון אתם רוצים שיעלה קודם, עוגיות השוקולד האלה או הרוגעלך הגלותיים, הייתי בטוח שהרוגעלך ינצחו ברוב גדול ועצום.
ואמנם היה רוב לרוגעלך, אבל התפלאתי שגם כל כך הרבה רצו את המתכון של העוגיות [גם באינסטגרם], בייחוד כי כששאלתי את השאלה, רק פרסמתי את התמונות וביקשתי מכם להצביע. לא פירטתי למשל, שהעוגיות האלה, מהספר השלישי של מאפיית Tartine בסן פרנסיסקו, הן רק עם כף אחת של חמאה [שאפשר בקלות להמיר לשמן], או שהן עם קמח שיפון! או שהן ממש ממש ממש טעימות. ובכל זאת רציתם את העוגיות. ואפילו לא ידעתם שהן כה קלות להכנה:
יאבה.
לא יודע מה איתכם, אבל כשאני ראיתי בהתחלה [אצל נייג’לה] “עוגת שוקולד ושמן זית”, ממש פחדתי. “שוקולד ושמן זית” לא נשמע כמו השילוב הכי טבעי בעולם. כי שוקולד מתקשר לי לעוגיות, עוגות, גלידות או קוקילידה [שמשלבת את כל הנ”ל!], ושמן זית מתקשר לי לחומוס. ועד כמה שאני אוהב עוגיות, לא נראה לי שאני ארצה לאכול קוקילידת חומוס, לא משנה אם החומוס נמצא בעוגיה-עוגה עצמה או בגלידה.
וואו. אני רק עכשיו מתחיל להתאושש מהגשם/ברד/שלג הפתאומי הזה שנחת עלינו אשכרה משום מקום [טוב, מרוסיה. אבל זה הרגיש כאילו זה בא משום מקום]. רק בתחילת אותו שבוע היה ממש חם, לא? אני כבר לא זוכר כי המזג אוויר שיבש לי את הזיכרון.
בכל זאת, אחד מהדברים הטובים שיצאו ממזג האוויר זה שהיה אפשר ליצור אנשי שלג! וכדורי שלג! וקרחוני שלג ובתי שלג! טוב אולי לא עשיתי את האחרונים אבל כן עשיתי בולי קטן! אבל האמת אני לא כזה מיומן בזה, אז איש השלג יצא קצת כמו סבא-שלג. קטן, כפוף, ונוטה ליפול.. וגם הפה שלו לא היה מאוד מובן. והאוזניים שלו נראו בהתחלה כמו הידיים כי לא מצאתי דברים שאוכל לנעוץ לו בכתפיים ששונים ממה שהיו בצידי הראש. וגם האף לא היה הגזר האלמותי. וגם.. אהה, טוב הבנתם. הוא לא היה כזה מוצלח. לא נורא, פעם הבאה אבנה אשת שלג בדמות ביורק.