עוגת שיש שוקולד

אני שמח לבשר לכם חגיגית, שאחרי שבועיים ארוכים ועייפים, עם שנ”צים באורך 5 שעות ותפקוד זומביאני בשעות הפעילות,

הג’ט לאג מאחוריי!

בשעה טובה באמת, כי כבר לא מצאתי שום דבר מעניין בתקרה שלי בכל הלילות האלה שניסיתי להירדם אבל נראיתי כמו רמונה סינגר באמצע הראנוואי.

להמשיך לקרוא ←

רולדת שוקולד וקצפת

רולדה, בבסיסה, היא עוגה שטוחה, שממולאת בקרם, ומגולגלת לגלילה שאח”כ נפרסת לפרוסות שמנמנות.

העוגה הקלאסית לרולדות היא עוגת ספוג- שהיא עוגה המבוססת על קצף ביצים והיא כמעט ללא שמן או שומן. זה מאפשר לעוגה להיות גמישה ולהתגלגל בקלות מבלי להישבר ולהיסדק.

לפעמים משתמשים בג’נואז, שלה יש תוספת שומן, בד”כ חמאה מומסת, שמעשירה קצת את העוגה ומוציאה אותה מהמרקם המצ’עמם קצת, אבל זה לא ממש עוזר לעוגה להיות גמישה וקלה לגלגול.

בגלל זה, בדרך כלל כשמכינים רולדות, צריך לחלץ את העוגה השטוחה מהתבנית ולגלגל אותה במגבת בעודה חמה [כדי להרגיל אותה למצב המגולגל הזה כל עוד היא גמישה], ואז לתת לה להתקרר כך, ואז לפתוח אותה, למלא ולגלגל שוב.

שזה קצת מעיק וקצת יותר מלכלך.

להמשיך לקרוא ←

עוגת שכבות מרנג ושוקולד

אוקיי אוקיי אוקיי אוקיי,

הגרסה המקורית של כריסטוף וקמיל

יש עוד פחות משבוע עד שג’ק וקארן יפציעו לחיינו שוב, וההתרגשות בשיאה.

לא התרגשתי כ”כ מאז.. מאז..

להמשיך לקרוא ←

ביקורת ספר: BraveTart: Classic American Desserts

סטלה פארקס היא אחד הדברים הכי לוהטים כרגע, בעולם האפייה האמריקאי.

לראשונה קראתי אותה בבלוג המהמם שלה ואז בטור המהולל ב-Serious Eats, שם היא מפרסמת פוסטים מסקרנים ומפתים, עם רקע תיאורטי ומדעי [טוב נו, בוגרת CIA! בטח חברה של סוקי] שמספק, לי לפחות, אמון וביטחון במתכונים המדוייקים שלה, ובעיקר במתכוני הדגל שלה- שעתוקים לחטיפים וממתקים אמריקאיים.

ריינבואו ספרינקלז [סוכריות צבעוניות]

לכן, ככל שעבר הזמן והתגלה יותר ויותר על הספר שלה, הציפייה ממנו בהתאם גם גאתה ועלתה [לפחות אצלי ואצל מאיה, שהתאבססה ביחד איתי על הספר], בייחוד עקב העובדה שהוא מתעכב כבר כמה שנים טובות.

ואז, בשעה טובה ובסימן טוב, הספר הגיע, ושמו בישראל- BraveTart: Classic American Desserts.

להמשיך לקרוא ←

פלזיר אינטנס – Plaisir Intense

פלזיר אינטנס [Plaisir Intense] היא האחות הקטנה והכהה של הפלזיר סוכרה [Plaisir Sucré] של פיירוש.

בעצם, לא. דרך טובה יותר לתאר את האינטנס היא כרמיקס לסוכרה, אבל רמיקס מושקע ושונה מהמקור. מן הסתם, יש דמיון למקור, אבל הוא ישות נפרדת ומהממת בפני עצמה.

אז מה ההבדל בין השתיים?

אם בפלזיר סוכרה, ההתמקדות הייתה בנפלאות שוקולד החלב, הרי שבאינטנס, הפוקוס הוא עליי על שוקולד מריר.

להמשיך לקרוא ←