שחורדיניז + 10 דברים שלא ידעתם עליי

שחורדיניז! או: מה קורה כשבראוניז פוגשים בצק עוגיות.

אבל קודם: עשרה דברים שלא ידעתם עליי! מכירים את זה? זה מעין משחק כזה, שהדר מהבלוג עם השם המגניב בוא'נה פטיט [אה, ולפני שאשכח: אלינור, אני מעביר את השרביט אלייך! וגם אלייך, דניאלה!] העבירה אליי, שמתרוצץ בין בלוגים, שבו כל בלוג מספר 10 עובדות או מעשיות שיכולות לעניין אתכם. כאילו, נראה לי שבעיקרון רמת העניין לא חייבת להיות גבוהה במיוחד, אבל נראה לי שזה יהיה נחמד אם לא תנמנמו כבר במספר 2, ומה יותר מעניין מהשאלות הקצרות והרדודות הללו בסוף הראיונות, א-לה "סטודיו למשחק"? שום דבר בעולם. חוץ מ-How to get away with murder. בינתיים.

וזה מה שהחלטתי לעשות! לנסח לעצמי 10 שאלות ולענות עליהן במלל רב. או לא. לא יודע, תלוי כמה יהיה לי להגיד. טוב, אז נתחיל?

 1. איזה שיר לא יכול לצאת לך מהראש כרגע?: Grown Woman של ביונסה, ולו רק בגלל המנטרה: I'm a grown woman, I can do whatever I want.  האמת שזה הרבה זמן לא יוצא לי מהראש, ולא רק כי לאחרונה חגגתי 26.5 סְתָוִים. אין דבר בשיר הזה שאני לא אוהב; אפילו סרטונים אקראיים ביוטיוב!  אין, אם תחפשו ביוטיוב סרטונים קשורים- יהיה לכם קשה למצוא סרטון שתרצו להפסיק לראות. הקליפ הרשמי [שמורידים כל הזמן..]? או הופעה חיה? או להתפעל מהכוריאוגרפיה שמבוצעת ע"י רקדניות? או רקדנים? או אפילו אינטרפרטציה של נסיכות דיסני? אין!

2. מהי התמונה האחרונה שצילמת בפלאפון שלך?: עוגיית סנדוויץ' במילוי קרם וניל וציפוי שוקולד. חצי אכולה. ממ.

3. מה עודד אותך לאחרונה?: אוי, האמת- כל מיני דברים שאהבתי בתור זאטוט ואני עכשיו 'מגלה' אותם מחדש, כמו התכנית של הדר תדמור ברדיו, שפעם הייתה מחכהההה ומצפהההה לשמוע אותה ואת הגלידה הענקית שלה. או אפילו דברים בנאליים כמו קשת בענן: נניח, אתמול בבוקר נסעתי באוטו, אחרי שירד גשם מתישהו במהלך הלילה, ואיך שאני פונה שמאלה לכביש המהיר [שבו רואים את הנוף ולא בניינים כמו בנסיעות בתוך העיר]- ראיתי קשת בענן. ומלא זמן לא ראיתי קשת בענן! ואז נזכרתי שכשהייתי קטן ממש הייתי מתלהב מהן, והייתי מסתכל איפה היא מתחילה ואיפה היא נגמרת, והייתי מסתכל על הצבעים השונים, ומחפש אם יש עוד קשת בענן סמוכה וזה. ואז חשבתי לעצמי שוואי, עד כמה דברים כאלה היו משמחים אותי פעם.. זה כאילו היה עושה לי את היום לכמה דקות. הייתי אולי אפילו בא הבייתה ואומר לאמא שלי "אמא, ראיתי היום קשת בענן!!! והיא הייתה צבעונית!!". עכשיו נגיד זה היה משמח אותי לשניות ספורות, אם בכלל. אבל אני בעד לקבל כל מנת שמחה אפשרית בכל צורה שהיא, אז מעכשיו אני מתלהב מקשתות כמו בימים עברו. לא בטוח מה משמח אותי בזה. אולי זה אלמנט הנוסטלגיה. מה שאומר שאני זקן מספיק בשביל שנוסטלגיה תהיה רלוונטית. אבוי. זה כבר פחות משמח אותי.

4. מה הציק לך לאחרונה?: חוץ ממס' 3? – וואי, נניח שפותחים יוגורט ומכסה האלומיניום לא נפתח כמו שצריך, או שפותחים בקבוק או מיכל כמו שמן או חלב אורז, ויש את הפקק הפנימי הזה שצריך למשוך ולהוציא בידית, אבל ב-70% מהפעמים, הידית נמתחת ומידקקת [?], מתנתקת מהפקק הפנימי הזה, ובסוף אתה נשאר ביד עם הידית והפקק הפנימי עדיין בבקבוק. בכלל, כשדברים לא עובדים כמו שהם אמורים, והזמן שלי מתבזבז, זה מהדברים שהכי מרגיזים אותי. למשל, אם אני צריך לקבל חבילה בדואר שליחים, והשליח לא מתקשר לתאם איתי זמן שנוח לשנינו. הוא מתקשר [ממס' חסוי כמובן] כשהוא כבר 5 דקות מפה ושואל אם אני בבית. באמצע היום. אז כמובן שאני אומר שלא, ושאני אהיה בבית נניח בעוד שעה. זה לא מתאים לו, אז אני מבקש שייצור איתי קשר בעוד כמה דקות בשביל שאוכל לסדר זמן שנוח לשנינו. אז הוא אומר בסדר ואני מנסה להזיז עניינים כדי לסדר זמן. אבל אז הוא לא מתקשר. גם למחרת. וביום שאחרי זה. אז אני מגדיל ראש ומתקשר למוקד השליחים, מקסימום אני אאסוף את זה מהם. אבל לא עונים. או שמנתקים. או שאחרי כמה צלצולים זה תפוס. או שעונים, ואני שואל: "הלו?" ומנתקים. או שמעבירים אותי לדבר הזה עם המנגינה ואומרים שיש עומס ושאני אמתין. ואז מנתקים אותי. ובסוף יוצא שאני מתקשר אליהם 14 פעמים בשביל להקל ~עליהם~ את העבודה והם אממ, לא עושים את העבודה בכלל. באסה.

5. איזה משפט תמיד רצית להגיד בשיחה כלשהי אבל עדיין לא יצא לך?: Oy with the poodles already.

6. האם אי פעם עצר אותך שוטר?: לא. טוב בעצם הזיכרון שלי לא משהו אז זה יכול להיות שקר גס. סתם, האמת היא שלא זכורה לי פעם כלשהי, חוץ מאיזו פעם אחת שנסעתי עם חברים לאיזה אירוע או לא יודע מה, ואיזו ניידת עצרה את הרכב ועשו לחבר הנהג את הבדיקה הזו של הינשוף או התנשמת או איך שלא קוראים לזה. זה נחשב? אה אוי רגע, יש לי אולי משהו יותר טוב: פעם אחת עבדו באיזה כביש, דו סטרי, בדרך הבייתה, ובפנייה אל הכביש הזה יש רק 2 נתיבים נגדיים. הנתיב שלי היה חסום והנתיב השני [של התנועה מהכיוון השני] היה פתוח. עכשיו, ראיתי שהייתה משאית בהמשך הנתיב שלי אבל מאחוריה היו את הקונוסים האלה אז הבנתי שאי אפשר לנסוע בנתיב 'שלי', אבל לא ראיתי את השוטר או הסייר או העובד בכביש, מהאלה שמנתבים/מנווטים את התנועה כמו שוטר כשיש רמזור תקול או, חלילה, תאונת דרכים, אז במקום לעצור לפני שאני פונה אל הנתיב הנגדי, פשוט המשכתי אליו כאילו אני בעל הבית [לא ברור מה חשבתי]. האיש הזה שלא ראיתי אותו מה זה התעצבן, הוא עוד שניה קפץ מול האוטו, והתחיל לצרוח עליי שמה אני עושה, ולא ראיתי אותו, והאם אני מנסה לדרוס אותו וזה. אז עניתי לו- "מה? אוי, לא ראיתי אותך ולא ניסיתי לדרוס אותך! אתה בסדר?". ואז הוא אמר "אה. טוב". ונגמר הסיפור. זה גם נחשב?

7. איזה סרטון אחד ביוטיוב תוכל לצפות לעד? אוייייייייי איזו שאלה אכזרית. יש כ"כ הרבה! מחתלתולים לתינוקות לאוגרים שאוכלים מיני בוריטוס. אבל אם אני אהיה חייב לבחור רק סרטון אחד, אין לי ספק שזה יהיה הדואט של מאריה וארית'ה ממופע הדיוות הראשון של VH-1. הווקאלז המטורפים, האלתורים הגאוניים, ואפילו הדברים הקטנים כמו האנסמבל ההורס של מאריה [כולל הסטילטוס] או הנענועים המשעשעים של ארית'ה- כולם פשוט מלהיבים אותי כל פעם מחדש. בכלל, שיתוף הפעולה הזה [עד כמה שאפשר לשתף פעולה עם ארית'ה…] הוא עילאי, והסרטון- פשוט זהב. טהור. מכוסה. בפצפוצים.

8. מה אתה אוכל כשאתה קם בבוקר? האמת שאני אדם של רוטינה אז אני כמעט כל בוקר אוכל קורנפלקס, או יוגורט עם ברנפלקס אם אני ילד טוב. אם יש לי זמן אני מוסיף איזה פרי לעסק, אבל זה מה שאני אוכל בגדול. גם אני אגיד לכם מה, זה ממש ממש קל לאכול את זה בבוקר ומלכלך ממש ממש מעט כלים. ולשטוף כלים זה הדבר האחרון שאני רוצה לחשוב עליו כשאני קם בבוקר.

9. מתי הפעם האחרונה שצחקת? אוי, לפני כמה דקות מפרק של Ab Fab המופתית. אתם מכירים? אתם חייבים לראות.

 10. מה תרצה להזמין?: [אוי איזה מעבר חלק]

שחורדיניז

נייג'לה קוראת לחיתוכיות הללו 'בלונדיז', אבל לדעתי המרקם הפאדג'י שלהם הרבה יותר מתקרב לבראוניז מאשר לבלונדיז רגילים, שהם במרקם קצת יותר צ'ואי. היא גם אומרת שעם הפצפוצים שבבלילה, הם נראים לה כמו בלונדיז עם שורשים שחורים, ולכן החלטתי לשנות את השם ל: שחורדיניז.

  • 100 גרם קמח רגיל [3/4 כוס פחות כף]
  • 1/2 כפית אבקת סודה לשתייה
  • 3/4 כפית מלח
  • 200 גרם קוואקר [לא שיבולת שועל מלאה ולא אינסטנט]
  • 150 גרם חמאה רכה
  • 100 גרם סוכר חום [איזה שבא לכם]
  • 397 גרם חלב מרוכז ממותק [פחית אחת סטנדרטית]
  • 1 ביצה
  • 170 גרם פצפוצי שוקולד [כוס אחת]

חממו את התנור ל-180 מעלות. שמנו ורפדו תבנית ריבועית בגודל 23 ס"מ [או תבנית מלבנית בגודל 20×30 ס"מ, או תבנית אחרת בגודל דומה] בנייר אפייה. אם אתם רוצים, הדקו את השוליים של הנייר לתבנית באמצעות לחצנים מתקפלים [ככה מסתבר קוראים לאטבי המתכת האלה- אבל תוודאו שהם עשויים כולם ממתכת! בלי פלסטיק!]. שמנו את הנייר קלות.

בקערה בינונית, ערבבו את הקמח, אבקת הסודה לשתייה והמלח. ערבבו את הקוואקר פנימה והניחו בצד.

בקערה גדולה אחרת, ערבבו את החמאה עם הסוכר עד שהתערובת בהירה ואוורירית מעט ונראית כמו קרם. ערבבו פנימה את החלב המרוכז הממותק, ואז את תערובת הקוואקר והביצה. לבסוף, כשהתערובת אחידה, קפלו פנימה את פצפוצי השוקולד.

העבירו את התערובת הזו אל התבנית המרופדת, שטחו לשכבה אחידה ואפו למשך 35 דקות, או עד שהשחורדיניז שחומים ומתחילים להיפרד מהדפנות של התבנית. אם תגעו במרכז קלות אתם תרגישו שיש קרום יבש, אבל זה ירגיש כאילו זה רוטט קצת למטה- זה בסדר.

הוציאו מהתנור והניחו להצטנן לחלוטין על רשת, עדיין בתוך התבנית, לפני שתחלצו מהתבנית ותחתכו לריבועים כאוות נפשכם.

40 תגובות בנושא “שחורדיניז + 10 דברים שלא ידעתם עליי

  1. הדר

    איטס בין א וויל, כמו שאומרים בלעז, או בעברית- איחור אופנתי! (בדגש על האופנתי).
    הערת שוליים-
    מה שמדהים אותי לראות כל פעם מחדש, זה הדיוק בעבודה שלך! נייר האפייה מותאם לתבנית פרפקטלי, מותפס עם קליפסים משרדיים חמודים, הבלילה מחליקה לה באופן ישר לחלקי התבנית החדים… אני הכי חפפנית בקטעים האלה…

      1. נעמה

        הדר, עד שלא ציינת את זה לא שמתי לב!
        וואו! זה פסיכי ברמות על!!
        OCD much?? 🙂

        (אגב, הטריק שלי הוא לקווצ'ץ' את נייר האפייה ולפרוס מחדש. יותר קל לעצב אותו ככה וזה לא משפיע בכלל על איך שהעוגה נראית)

        1. נועם מאת

          באמת טריק מעולה! אבל אני פחות אוהב אותו לדברים שהם לא משקולות/אפייה עיוורת כי אני מרגיש שהוא נקרע לי בקלות יותר. פה יש לי את 2 הניירות, כשהם למטה בשכבה כפולה, אז אני מרגיש שזה עמיד יותר.

    1. נועה

      קודם כל – בלוג יפהפה!
      רוצה להכין את השחורדיניז, אבל קצת מבולבלת – קוואקר זה לא שיבולת שועל אינסטנט?

      תודה רבה, נועה.

      1. נועם מאת

        היי נועה,
        תודה רבה!
        הכוונה במתכון זה לשיבולת שועל שהם בין אינסטנט לשיבולת שועל מלאה. אם את קונה את הפחית הסטנדרטית של קוואקר [שהיא החברה], אז הם קוראים לזה quick cooking- לא instant ולא rolled oats [שזה שיבולת שועל מלאה].

  2. אלינור

    טוב חזרתי, קודם כל העובדה שחשבת לקרוא להם שחורדיניז הורסת אותי! דבר שני, הם נראים הדבר הכי טעים בעולם ובא לי כאלו ע כ ש י ו !!!
    דבר שלישי, איזה כבוד!!! ממש מרגישה מיוחדת 🙂 הידעת שכבר יש פוסט כזה בבלוג? אבל הוא די ישן, אז אולי הגיע זמן לעוד פעם.
    ריגשת אותי עם בנות גילמור (כן, אני עדיין בזה)

  3. אולסיה

    נועם,

    כמו שאני נהנית להיפגש איתך ולדבר איתך,
    אני נהנית לקרוא כל שורה שאתה כותב 🙂
    במיוחד את הפוסט הנ"ל 😉
    פשוט מקסים.
    מאז הולדת רומי קצת זנחתי את המטבח, אבל זה המתכון הראשון שאני הולכת לנסות!!!
    (מקווה שזה לא יפגע לי בדיאטה)
    דרך אגב, בוקר עכשיו, ואני יושבת כמה דקות עם עצמי ואוכלת קורנפלקס 🙂
    לא פלא שאנחנו חברים…

    נשיקות ויום נפלא
    אולסיה

  4. פיית העוגיות

    שחורדיניז זה שם גאוני!
    ודווקא היה כיף ללמוד קצת אודותייך
    אין ספק שדברים הרבה יותר מגניבים כשאתה צעיר,
    אבל קשת בענן זה עדיין עניין משמח
    ועכשיו תביא ביססססס

  5. דורין

    כבר כמה זמן אני עוקבת ופשוט נהנית מכל פצפוץ! מכל עשרת הדברים, שתמיד נחמד לדעת כדי להכיר עוד יותר עד לבלונדיז-בראוניז-פצפוציים לחלוטין 🙂

    1. נועם מאת

      היי רותם!
      לא ניסיתי, אבל נראה לי שלא :\
      הקוואקר הוא מרכיב הכרחי לטעם ולמרקם. לדעתי, שימוש בקמח יניב תוצאה יבשה ועוגתית יותר, ובשיבולת שועל אינסטנט אין מספיק "חוזק" להחזיק מאפה כזה.

  6. אסתי

    טעים מאוד,עובר הקפאה מצוין למי שנשאר קוביות מיותרות מהמאפה. ניתן לסטודנט ולחיילת ז"א עבר בשלום נסיעה ארוכה ו….את החלב המרוכז הכנתי לבד… ממומלץ להכין.

  7. נתנאל

    היי נעם.

    נהנה מאוד מהמתכונים והתמונות!

    חייב לציין שהכנתי היום את השחורדיניז, ולא יצא מדהים…

    (לא רע, אבל גם לא טוב)

    תודה!

    1. נועם מאת

      היי נתנאל!
      יכול להיות שאתה פשוט לא אוהב את זה- טעם זה, ובכן, עניין של טעם (:
      אבל בכל פעם שאני מכין את זה זה נטרף. כאילו זה ג'ונגל.
      מה לא אהבת? את הטעם? את המרקם? האם עשית שינוי כלשהו במתכון?

      1. נתנאל

        בעיקר המרקם…

        לא שיניתי כלום, שאני מכין פעם ראשונה לא משנה בכלל…

        עוד מעט האורחים יגיעו ואולי ידווחו אחרת ממני.

        (אולי הפאדג'יות שמהולה בקוואקר… לא יודע…)

        בכל אופן מת על ההלוג שלך!

        1. נועם מאת

          הממ, זה אמור להיות צ'ואי, קצת פריך ומלא טעם חמאתי טופי-י מתוק-מלוח וקצת מפוצפץ (: אם זה פאדג'י מדי אולי זה לא אפוי מספיק- זה מרגיש ככה?- ןאפשר להחזיר לתנור, אבל אם האורחים תיכף מגיעים אולי זה מאוחר מדי |:
          האם הם התקררו לגמרי?
          כמו כן, פעם ראשונה שהכנתי את זה, השתמשתי בשיבולת שועל מלאה וגם אפיתי בתנור הישן שלי שמזייף ברמות, אז אם השתמשת באמת בקוואקר והם נאפו מספיק זמן- לא אמורים להרגיש את הקוואקר.
          בכל מקרה אני מחזיק אצבעות!

          1. נתנאל

            כבר חתכתי והכול…
            לא פאדג'י ברמות, אבל הקוואקר מורגש…

            כנראה לא נאפה מספיק… (כנ"ל תנור מזייף, אבל אפיתי לפי הזיוף שבד"כ עובד…)

            לא נורא… אורחים לא חשובים, אז לא נורא;)

            אנסה שוב! (הבאסה שהכנתי כמות כפולה… מבין?)

          2. נועם מאת

            😉
            כמות כפולה? 2 תבניות או תבנית אחת גדולה? (ב-2 המקרים אגב זמן האפייה יתארך)
            בכל מקרה אם בא לך, את מה שנשאר אפשר לאפות בטמפ׳ נמוכה יותר עד שהם מתייבשים קצת, או הרבה, ואז יהיו חיתוכיות גרנולה 🙂

          3. נתנאל

            תבנית ענקית…

            לא, אשאר עם זה (אגב, בקצוות זה באמת כמו שתיארת, ולכן באמת הבייה זה זמן האפייה)

          4. נועם מאת

            אה, הבנתי. טוב, לפחות מצאנו את הבעיה.
            נקווה שהם יאהבו את הקצוות 😉
            בהצלחה!

          5. נתנאל

            ואם לא, הם יהיו חזקים…

            תודה!

            (מת להכין עם החיתוכיות בצק פריך שוקולד ומרנג!!:))

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *