לפני כמה זמן, קמתי בבוקר.
ביום שבת!
שזה ה-day of pre-rest ולכן אני יכול לקום ממש ממש מאוחר כי בתור קונדיטור אני רגיל לקום סופר מוקדם לעבודה, אבל היום אין עבודה ואני יכול לעשות מה שבא לייייייייי
מפה לשם, קמתי ב-07:00.
לפני כמה זמן, קמתי בבוקר.
ביום שבת!
שזה ה-day of pre-rest ולכן אני יכול לקום ממש ממש מאוחר כי בתור קונדיטור אני רגיל לקום סופר מוקדם לעבודה, אבל היום אין עבודה ואני יכול לעשות מה שבא לייייייייי
מפה לשם, קמתי ב-07:00.
אתם יודעים מה הייתי רוצה?
לאכול פאי, כל יום, לארוחת בוקר.
אבל איך אומרים אצלנו-
.What you WANNA do is not necessarily what you’re GONNA do
או שמא?
תגידו, דיברנו כבר על ההנאות הקטנות של החיים?
כי אני זוכר שקצת הזכרתי את זה מתישהו. בהתחלה חשבתי שזה בפוסט הלרלור “שחורדיניז“, אבל אולי טעיתי. אניוואי, לפני כמה זמן החלטתי ליהנות מכל דבר קטן שיכול לשמח אותי.
זה יכול להיות, למשל, שצריך לשקול 74 גרם חמאה ויש לי בדיוקקקקק 74 גרם בחבילה הפתוחה. או שאין אף אחד בתחנת דלק ואז אני יכול לבחור איזו עמדה שאני רוצה מבלי להסתובב על צירי כמו ספה בחדר מדרגות. או שהחלטתי לא לשטוף את האוטו כי אמרו שלמחרת יהיה אובך, ולא רק שהיה אובך והחזאים/ות צדקו, אלא שגם אחרי זה היה גשם פעמיים, אז אחד אכן המיט את ג’יפתו על האוטו, אבל זה שאחריו ניקה אותו לגמרי! הידד.
טוב, עוד כמה ימים מבחן אחרון! זה אומר 2 דברים: