כשהייתי קטן [יותר], עוגת היומולדת הקבועה שלי הייתה עוגת היער השחור.
וכשאני אומר “קבועה” אני כמובן מתכוון שקיבלתי אותה בשנה אחת, גג שנתיים, כי מהר מאוד הבנתי ש-I can do better.
ואז עברתי לקורבן הבא.
[אבל זה סיפור לזמן אחר]
ואם תשאלו- מה כבר יש להרוס בעוגת שוקולד עם קצפת ודובדבנים?
אתם מכירים את זה שאתם מגיעים הבייתה,
נניחחחחחח ב-2 בלילה ביום שישי אחרי טיסה שהתעכבה והתעכבה,
ומתעוררים למחרת בשבת בבוקר [?] ואין כמעט כלום בבית אבל הלב,
הוא רוצה [את] עוגה?
לפני כמה זמן, קמתי בבוקר.
ביום שבת!
שזה ה-day of pre-rest ולכן אני יכול לקום ממש ממש מאוחר כי בתור קונדיטור אני רגיל לקום סופר מוקדם לעבודה, אבל היום אין עבודה ואני יכול לעשות מה שבא לייייייייי
מפה לשם, קמתי ב-07:00.
וביום קיץ בהיר אחד,
ההורים שלי הגיעו עם 4 שקים של מנגואים מהעץ[ים] שלהם.
וכל מנגו, שיהיה לי בריא, הוא מנגו, אממ.. בריא. 600-700-800 גרם!
וזה עוד לפני ארוחת בוקר!
אז מה עושים עם כל המנגואים הללו??
בואו נניח שלפני שבוע עשיתם מכירת ספיישל של קוביות בבקה,
סימטריות, משוכללות, מושלמות;
[מצב היפותטי בעליל כל קשר בינו לבין המציאות מקרי לחלוטין]