אתם יודעים מה הבעיה בחוסר שעות שינה?

כאילו, חוץ מהעייפות וחוסר התפקוד וחוסר הריכוז וחוסר המוטיבציה וחוסר האנרגיה.

כי הרי אני לגמרי מסוגל להתמודד עם זה שבשבוע אחד יכול: ליפול עליי מיקסר [שרק הקערה שלו שוקלת 17 קילו, וזה כשהיא ריקה, אז תנחשו כמה כיף זה כשהיא מלאה בבלילה של 30 עוגת גבינה]; לקחת לי להגיע לעבודה חצי שעה במקום 18 דקות כי צריך לעשות עצירות התרעננות והיינוטס כל כמה דקות; ליפול עליי 16 רינגים מהמתלים ליד שטיפת הכלים [ואף אחד מהם לא על האצבע. נו שוין]; להיכוות מתנור כל כך גדול שאני יכול להכנס אליו [ואני באמת נכנס אליו בערך כדי להוציא עגלה עם 15 מגשים] ולהיחתך ב-3 אצבעות [ואז גם להכניס את היד (בטעות!) אל תוך תמיסה עם ימבה מלח לימון],

אבל אם מוסיפים לזה גם את העובדה שמשום מה, תמיד כשאני ישן פחות- אני מבזבז יותר-

הגיעו מים עד נפש!

אה שזה ליטרלי, כי באותו שבוע גםםםם המדיח וגםםםם מכונת הכביסה החליטו לשבות ואז כשניתקתי את מכונת הכביסה היא החליטה להראות לי מאיפה היא משתינה [כל כך הרבה נקבים, השם], ולהציף לי את הדירה!

המדיח למזלו, או מזלי, לא עשה לי בעיות, למרות שחיכיתי 4 ימים כדי שהטכנאי המומחה יגיע להתקין אותו, רק ש, אופסי, הם שכחו שהם קבעו אצלי, ואז אמרו לי ‘אה אז מה הבעיה תתקין לבד’. אה יופי, אז למה אתה קיים בכלל, לולי???  אין, רק על מומחה אחד אני יכול לסמוך.

ומה שאירוני, או שראוי, זה שהבזבוז המעוייף הזה הוא, כמו כל הדברים הטובים, על דברים שאני לא באמת צריך, אבל בלהט הרגע נראים כמו הדברים שיצילו את החיים שלי משהיו ארוחת הערב של סוקי והסטוק החדש של דה אינקי ליסט הוא סופר ג’קסון.

אבל היי, לפחות עכשיו יש לי עוד שקיות שיתאימו לשקיות מתחת לעיניים.

ובימים כאלה, כמו בהרבה ימים אחרים,

יש רק דבר אחד שיכול לרומם את הנפש:

[טוב יש כמה דברים, אבל הרלוונטי הוא]:

פנקייקים.

פנקייקים מושלמים בקלי קלות

הפנקייקים המושלמים לדעתי הם פשוטים, קלים, זריזים, לא מתוחכמים מדי או מסובכים מדי, אבל לא יותר מדי פשטניים שזה בא על חשבון הטעם או המרקם. מצד שני, אם הייתי רוצה להפריד ביצים בבוקר סופ”ש או מחמורמר [!], הייתי כבר מכין וופל בלגי. כמו כן הם מוכרחיםםםם להיות שמנמנים ועבים אך רכים, קליליים ואווריריים, כמו כרית- ומי לא אוהב לנגוס בכריות??

למרות שהמתכון המקורי של נייג’לה הוא די אחלה, לאחר כמה שפצורים קלים הוא הופך לאבסולוטלי פביולס: אני אוהב להשחים את החמאה [גם ככה צריך להמיס אותה, וגם ככה נצטרך להשתמש במחבת מאוחר יותר; פלוס, זה גם משמן אותה על הדרך!], להוסיף קצת וניל וכמובן להעלות טיפונת את הסוכר והמלח, כי אני רוצה שגם הפנקייקים עצמם יהיו טעימים ממש, ולא סתם כלי להכלת התוספות.

לכן אני גם אוהב שהפנקייקים עצמם לא ממש מלוחים כמו קרפ מלוח, אבל מודגשי-מליחות, כי אז אני יכול להוסיף תועפות של תוספות [מתוקות, במקרה שלי, גולדן סירופ או סירופ מייפל]. אבל אתם תעשו כישר בחיך-יכם [?]. אם אתם רוצים טיפטיפונת להשקיע [בקטנה!], להלן 3 הצעות הגשה שאני ממש ממש אוהב, שאני מכין למי שאני ממש ממש אוהב, ואני ממליץ לכם גם. מה שכן, כדאי להכין את זה לפני הפנקייקים, כי עדיף שהתוספות ימתינו לפנקייקים, ולא ההיפך:

• רוטב מייפל-אוכמניות: בסיר קטן, הביאו לרתיחה 35 גרם סירופ מייפל עם 50 גרם אוכמניות, קפואות או טריות. שפכו מעל הפנקייקים בזמן ההגשה.
• רוטב דבש-פטל: בסיר קטן, הביאו לרתיחה 50 גרם דבש עם 50 גרם פטל, קפוא או טרי. שפכו מעל הפנקייקים בזמן ההגשה.
• חמאה מלוחה-מתוקה: חתכו כמה קוביות של חמאה והניחו לה להתרכך בטמפ’ החדר בזמן שאתם מבשלים את הפנקייקים. הניחו מעל הפנקייקים, פזרו מעל קצת מאלדון, וזרזפו מעל סירופ מתקתק שאתם אוהבים.

בתכל’ס, כמות הפנקייקים תלויה בגודל שאתם עושים אותם. אני אוהב להשתמש במחבת פיצית בקוטר 10 ס”מ, ויוצאים לי 7 פנקייקים מושלמים מהכמות הזו. ושבע זה מספר יפה. אבל אין בעיה להשתמש במחבת רגילה ופשוט ליצוק מהתערובת תלוליות בגודל הרצוי, או גם להכפיל את המתכון בכמה שבא לכם; מוש הוא מוש ריגרדלס.

• 115 גרם קמח [כוס פחות 3 כפות]
• 1 כפית אבקת אפייה
• 1/2 כפית סוכר [אני שם כפית שלמה אבל זה כי אני מתוק]
• 1/8 כפית מלח [אני שם 1/4 כפית אבל זה כי אני פסיכי]
• 1 ביצה
• 150 מ”ל חלב [חצי כוס + 2 כפות]
• 1/4 כפית וניל
• 20 גרם חמאה

בקערה גדולה, ערבבו את הקמח עם אבקת האפייה, הסוכר והמלח. הוסיפו את הביצה, החלב והוניל וטרפו היטב. הניחו בצד.

במחבת שאתם רוצים לבשל את הפנקייקים, המיסו את החמאה- בדרך כלל אני משחים חמאה על אש גבוהה כי א. אני אוהב לחיות על קצה [התהילה], ב. אני פרופשיונל. ג. מי רוצה לחכות, ולפנקייקים בכלל. אבל הכמות של החמאה די קטנה אז proceed with caution. כשהחמאה נמסה, המשיכו לבשל אותה עד שהיא מבעבעת ומשחימה ומדיפה ריח אגוזי משכר. אם אתם לא רואים מה קורה לחמאה בגלל הבועות- אין בעיה להסיר את המחבת מהאש ולהזיז אותן עם לקקן או כף עץ. בקיצור, כשהחמאה שחומה- הסירו מהאש, ושפכו אל תוך קערת הבלילה [גרדו את כל מוצקי החלב הטעימים שהתקרמלו להם!]. טרפו היטב.

עכשיו למזלנו, המחבת גם חמה כי הרגע השחמנו בה את החמאה. אז החזירו לאש, וכוונו את הלהבה לעוצמה נמוכה. באמצעות כף [אני אוהב להשתמש בכף גלידה בינונית], צקו תלוליות בלילה [כמה שנכנס במחבת] על המחבת החמה, ובשלו עד שמתחילים לראות בועות אוויר קטנטנות, והחלק התחתון זהוב-שחום. זה די תלוי בגודל של הפנקייק ובעוצמה של הכיריים שלכם, אבל זה מתרחש די מהר [אצלי זה דקה גג]. הפכו את הפנקייק ובשלו את הצד השני [שלוקח אפילו יותר מהר!]. העבירו לצלחת והמשיכו ככה עם יתרת הבלילה.

אם אתם רוצים לשמור על כל הפנקייקים חמימים עד שכל הבלילה נגמרת- העבירו אותם מהמחבת אל מגש אפייה המרופד בנייר אפייה, שנמצא בתנור המחומם לחום נמוך- אני מכוון על 88 מעלות כי אני אוהב את המספר הזה. אבל בסביבות המעלות הללו זה אחלה.

כשאתם מוכנים להגיש את הפנקייקים-

ערמו,

זרזפו,

והסתערו.