בונז’ור!

ברוכים הבאים הפעם ל-“ליון לחובבי קונדיטוריה”, שהוא הפוסט המסודר שלי על המלצות לליון [שדרך אגב, אפשר לטפוח לי על השכם (הימני, השמאלי קצת כואב) (סתם לא באמת), על זה שהפוסט עלה ממש מהר??? בדרך כלל הדחיינות מנצחת. וול- not today, satan!].

אל ליון הגענו, אני וענת, לכמה ימים מסופ”שים לפני שאנחנו שוכרים רכב, מצטיידים בפרינגלס, מתמלאים מ-PSL בסטארבאקס הקרוב, ויוצאים להשתלט על פרובאנס היפהפייה [שבאופן מפתיע, מלאת הפתעות בתחום הפטיסרי!! אם יהיה ביקוש אכתוב גם עליה פוסט].

בקיצור, הגענו לשדה התעופה בלילה, והאופציה הכי קלה להגיע משדה התעופה למרכז העיר היא להשתמש בטראם- Rhône Express [מתי כבר יכנו איזושהי חשמלית בשם “תשוקה”???], אבל אנחנו הגענו ממש מאוחר בלילה, אחרי שעות הפעילות שלה, אז העדפנו לקחת מונית ישר למלון שלנו ולהתחיל את היום למחרת, כבר בלב ליון.

אם תסתכלו על המפה של ליון, תוכלו לראות שעוברים בה 2 נהרות [רון וסון. נשמע כמו צמד פופ מהאייטיז] שמחלקים אותה באופן טבעי ל-3 איזורים: הימני [רבעים 3,6,7 ו-8], השמאלי [רבעים 5 ו-9], והאמצעי [רבעים 1,2 ו-4], שהוא חצי האי פרסקוויל [Presqu’ile], שם גם היה המלון שלנו, שהוא ממש במרכז של ה-כ-ל. היינו אשכרה במרחק 10 דקות הליכה מכל דבר.

טוב אז, שאתחיל מההמלצות לקונדיטוריות?

למען האמת לא היו לי לי שום ציפיות או תקוות מהקונדיטוריות בליון [כי אי אפשר להתחרות בפריז..], למעט אחד- סבסטיאן בויה [והוא לא אכזב]. אל כל שאר המקומות הגעתי בלי שום דעות קדומות, והנה רשימת הקונדיטוריות המומלצות:

Sebastian Bouillet

על סבסטיאן בויה שמעתי לראשונה עוד מזמןןןן כממציא המקליון [Macalyon], שהוא מקרון במילוי קרמל וציפוי שוקולד מריר ונצנוצי זהב, וזה מושלם כמו שאתם חושבים:

כל הויטרינה יפה והיה קשה לצמצם את הבחירה שלנו, אבל בסוף נפל הפור והחלטנו על:

• Broadway- עוגת שוקולד נהדרת שמורכב מבסיס בראוני עם אגוזים ואוכמניות, קרמו שוקולד מריר, מוס שוקולד מריר, ולקישוט- שברי שוקולד.
• Tarte Fraise Citronelle- טארט תות ולמון גראס [יאאאאס!] שמורכב מבצק פריך, קומפוט תותים חמצמץ, דיסקית שוקולד בניחוח תות [אלג’דלי], וקרם למון גראס. טעים, אבל היה יכול להיות מושלם בלעדי הדיסקית המיותרת.

יש לבויה כמה סניפים; אנחנו הלכנו לזה שב-14 Rue des Archer.

Bernachon

אל ברנשון הגענו בהמלצת לייבוביץ אחרי יום עמוססס, טפסני וצעדני בהיסטריה [סה”כ צעדים ביום הזה: 32,863; סה”כ קומות: 36]. לרוע מזלנו הגענו לשם אחרי שבלסנו פיצה עצומה [לא הצלחנו לסיים אותה] לארוחת צהריים, אז היינו כבדים ומנומנמים, ואילולא הרוח שהגיע משום מקום ועשתה בנו שפטים היינו משתטחים על הרצפה ונוקטים בצעדי שנ”צ רציניים. כאילו אתם יודעים, אילולא היא וההומלסים.

סתם אני לא זוכר אם היו הומלסים שם, אבל איך ענת אמרה? בואו רק נקרא לאיזור הזה Downtown. בקיצור, הגענו לשם וראינו שוקולדים יפים, וגם לייבוביץ המליץ עליהם, אבל שום דבר לא קרא לנו. הויטרינה הייתה די Old fashioned, למעט עוגת הדגל שלהם, ה-President [עוגת מוס בטעמי שוקולד, לוז ודובדבנים], המילפיי-פטל בצורת לב, ושתי העוגות שבחרנו:

• Marjolaine- עוגה צרפתית קלאסית שמורכבת מג’קונד, שהוא כמו ביסקווי שקדים אוורירי ורך, עם שכבות של גנאש, קצפת, וקרם קפה. בדיעבד, רק אחרי שנגסתי כמה ביסים בעוגה [עוד לא ידעתי את שמה], הבנתי שהיא ממש דומה לעוגה שיש בבלוג, רק ששלי יותר טעימה [אם יורשה לי], כי במקום קרם הקפה יש קרם פרלינה. אבל היא עדיין הייתה מוש.
• Roosevelt- עוד עוגה צרפתית קלאסית שמורכבת מביסקווי שקדים, שכבת פייטה קראנצ’ית, ומוס שוקולד. טעים, אבל אני מעדיף את המקור שמשתמש בתחתית דקואז, כמו בעוגת הרויאל.

42 Cours Franklin Roosevelt

אריק קייזר [Eric Kayser]

כמעט כל בוקר שלנו התחלנו, בנוהל, עם סטארבאקס ומאפה כלשהו מקייזר. למרבה הנוחיות, הם נמצאים אחד ליד השני! ואם זה לא דיביין אינטרבנשן אני לא יודע מה כן. בכל אופן לקייזר תמיד טוב ללכת אם אתם צריכים להצטייד בכמה קלוריות מפוחממות לדרך- בין אם זה ע”י פלייה שוקולד [בצק קרואסון ממולא קרם פטיסייר ושברי שוקולד], שבלול קינמון וצימוקים [שהיה קצת לא טרי אבל נוותר לו], או אפילו שאסון שוקולד בננה [שהוא בצק עלים ממולא קרם בנני עם פצפוצי שוקולד!!!] שהיה מושלם.

יש לו כמה סניפים, אבל זה שליד המלון שלנו נמצא ב-6 Rue de la Barre.

Le Pain des Jacobins

האמת שויטרינת הפטיסרי כאן לא ממש מעניינת [וזה כי אני במצב רוח טוב], אבל חובה לקחת מכאן את הפרעצל אגוזי לוז [שנקרא Bretzel Noisette], שהוא אחד הדברים הכי טעימים שאכלנו כל הטיולללללל, והוא בעצם מאפה של בצק עלים, מגולגל עם מלית פרלינה לוז, ומעוטר בברס, הלא הם שבבי אגוזי לוז קלויים ומסוכרים.

3 Rue de l’Ancienne Préfecture.

Perroudon

פרודון היא קונדיטוריה שנמצאת כבר בצד השמאלי של ליון, ליד העיר העתיקה. היא בערך הקונדיטוריה השווה היחידה שיש בצד הזה [כל השאר יותר נוטות לכיוון הבולנז’רי-שעושה-טובה-שיש-קצת-פטיסרי], ויש שם אפילו מקומות לשבת! קינוחים פורצי גבולות אין שם, אבל הכל נראה יפה. אנחנו בחרנו את הגרסה שלהם ליער השחור- ספוג שוקולד, קרמו שוקולד, קצפת ודובדבנים, עם מניפת שוקולד לקישוט. היה טעים, כפי שאפשר לצפות.

5 Avenue Adolphe Max.

Weiss

אני לא יודע כמה מכם מכירים את וייס, אבל זו חברת שוקולד צרפתית, איכותית, שבעצם התחילה ב-Saint Etienne [עיר שנמצאת לא רחוק מליון], והיא מאוד נפוצה באיזור הזה. בליון, יש לה חנות במרכז העיר, שמוכרת שוקולדים, פרלינים, ועוד. אנחנו לקחנו טעימה של כמה פרלינים והם היו רק בסדר. אם כבר, ואתם מעוניינים, אז אני ממליץ לקנות שוקולד לאפייה, שכן כמובן יש בארץ, אבל יותר יקר.

.50 Rue de Brest

Les Origines Le Lautrec

חנות מהממת שהאמת הייתה ממש מתחת לאף של המלון שלנו! כשיצאנו ביום הראשון בבוקר מהמלון, כ”כ התלהבנו מהחנות שאשכרה צילמתי מבחוץ כדי שלא נשכח להכנס לשם לייטר- אבל כאמור, מאחר והמלון שלנו היה במרכז של הכל, אז עברנו שם לפחות 24 פעמים. גם שם יש שוקולדים, רגילים ומיוחדים, ופרלינים, אבל פה דווקא טעמנו את המקרונים כי הטעמים היו מיוחדים; אנחנו לקחנו מקרון שוקולד קרמל-פירות יער; מקרון פסיפלורה עם ליבת מנגו; מקרון מוחיטו, ומקרון בורה-בורה [גנאש מנגו-פסיפלורה וליבת פטל]. כולם היו טעימים, אבל בשני האחרונים לא טעמנו את כל הטעמים שאמורים להיות שם.

.54 rue de Brest

–

ועכשיו- החנויות המתמחות!

באופן קצת מפתיע, בליון יש המון חנויות מתמחות, וכמעט בטוח שתמצאו את כל מה שאתם צריכים שם בין אם זה ציוד מקצועי [4 החנויות הראשונות ברשימה למטה], או חובבני [3 החנויות הנותרות]. אז מבלי להכביר במילים:

A. Simon

האמת היא, שאת א.סימון גילינו בדרך לבובידה [בהמשך], ואיזו הפתעה נעימה זו הייתהההה! כבר עוד לפני שנכנסים, רואים שהידית של הדלת היא בעצם מצקת! ואז נכנסים, בונז’ור מיסמדאם, בונז’ור בחזרה, ומגלים חנות שהיא אמנם קטנה יותר מהאחות בפריז [אם כי גם ליון קטנה יותר מפריז], אבל שופעת ומלאת כל טוב-רינגים, סיליקונים, פלטות. כל מה שצריך זה רק מסקינג טייפ וזה אחלה מיני צ’אלנג’ לפרק של דראג רייס.

.6 rue de Plat

G. Detou

וממש צמוד לא.סימון, נמצאת חנות חומרי הגלם שאתם כבר מכירים מפריז [או מהפוסטים עליה], והיא מוש כמו בפריז [למרות ששוב, קטנה יותר]. מחפשים פרלינה אגוזי לוז? או אולי אגוזים ורודים [הספציאליטה של ליון]? או שאולי אתם מההזויים שאוספים מלחים [guilty]? כמעט הכל יש כאן, כולל כמובן-

שוקולד! אם אתם אוהבים את וולרונה אני ממליץ בחום לקנות פה- זה יותר זול מכל מקום בארץ [עדיין יקר אבל ככה זה ולרונה], והמבחר מטריף.

12 Rue du Plat.

Bovida

והנה החנות שלשמה צעדנו לכאן- גם אותה אתם בטח כבר כבר מכירים מהפוסטים על פריז [הראשון והשני], וגם פה יש כל מה שצריך [ויותר] ולחובבי קונדיטוריה- רינגים, תבניות, סיליקונים, חומרי גלם [לא בכמות של g.detou אבל מכובד]. בתכל’ס נראה לי שא.סימון יותר מצויידת, אבל מאחר והן לא רחוקות, מומלץ להסתובב בשתיהן ואפילו להשוות מחירים אם זה שווה לכם את הקונץ.

8 Rue Ferrandière.

Deco-Relief

אל החנות הזו הגענו בסוף היום, 15 דקות לפני הסגירה, כמעט בריצה. כמו בפריז, בחנות הזו דברים קצת יותר איזוטריים, כמו תמציות מיוחדות [נכון תמיד רציתם תמצית כמהין? גם אני לא], סיליקונים מכל הסוגים [לפי דעתי המבחר הגדול ביותר], שבלונות, בובות חתונה [מאוד אינקלוסיביות], ועוד.

70 Rue Auguste Comte.

Scrap Cooking

חנות חמודה של אפייה ביתית, עם דגש על בצקי סוכר, קישוטים, מארזים, שקיות, וכל מה שמרת’ה הייתה שמחה להראות בטוק שואו שלה [ז”ל]. כולל סטנד שלם של כל מה שורוד.

4 Rue de Brest

La Cuisine d’Emile

חנות נחמדה עם ציוד מקצועי, אבל היצע מוגבל.

18 Rue de Brest

Alice Delice

עוד חנות חמודה וגדולה, עם תבניות, סיליקונים והחותכנים החמודים ביותר שראיתי בחיייייייי.

80 Rue du Président Édouard Herriot

–

לסיכום, ליון היא אחלה-בחלה של עיר, שבתכל’ס מושלמת לאיזה סופ”ש נחמד. כמובן שחוץ מקינוחים וקונדיטוריות, יש גם פארקים [לא לפספס את Parc de la Tête d’or המושלם ברובע השישי!], גנים, עתיקות, שווקים ושופינג, וכל מה שאפשר לצפות מעיר צרפתית טיפוסית. היא לא גדולה כמו פריז, אבל זה בדיוק מה שהופך אותה למושלמת לסופ”ש; בעוד שבפריז אפשר הרבה פעמים להרגיש שלא הספקתם דברים, גם אם אתם הולכים לשם לשבוע, אז בליון הכל נמצא קרוב אחד לשני, אז אתם יכולים להספיק המון בפרק זמן קצר.

בקרוב אצלכם/ן!